טור דעה: מהפכות לא משנות בני אדם, הן משנות כוח

כמרצה לשיווק ופרסום וכבעלת משרד בוטיק לייעוץ עסקי, אני פוגשת את עולם הפרסום משני צדדיו. מהצד האקדמי, שמבקש להבין תהליכים, ומהצד המעשי, שנדרש לקבל החלטות כאן ועכשיו.

וככל שאני בוחנת את ההתלהבות סביב AI, אני מוצאת את עצמי חוזרת אחורה, לא קדימה.

לא כי אני מתגעגעת לפרינט או לטלוויזיה, אלא כי ההיסטוריה של הפרסום מזכירה לנו אמת פשוטה.

מהפכות לא משנות בני אדם, הן משנות כוח

המהפכה התעשייתית יצרה ייצור המוני, ולכן יצרה מותגים.מהפכת האינטרנט נתנה כוח לצרכן, לבחור, להגיב, להתעלם. מהפכת ה־AI מעבירה כוח נוסף, שקט ומדויק יותר, לאלגוריתמים.

ובכל פעם שהכוח זז, הפרסום משתנה.

לא בגלל רעיונות גדולים יותר,אלא בגלל מגבלות, אפשרויות ואינטרסים חדשים.

הבעיה איננה ב־AI. הבעיה היא במה שאנחנו מוותרים עליו

בשטח, אני רואה יותר ויותר עסקים שמתבלבלים בין דיוק לבין משמעות. יותר פרסונליזציה, יותר אוטומציה, פחות חשיבה.כשכל מסר מותאם אישית, מי בונה את המותג?כשכל קריאייטיב נבחן ב־A/B, מי שומר על הזהות?וכשאלגוריתם מחליט מה עובד, מי אחראי למה שנכון?

שלא תבינו אותי לא נכון שימוש בכלי AI הוא מדהים. אבל הוא לא תחליף לשיפוט, לא לאסטרטגיה, ולא לערכים.

פרסום חכם הוא לא מי שיודע הכול, אלא מי שבוחר מה לא לעשות

אחת השאלות שאני שואלת גם במסגרת הסדנה שלי באוניברסיטת חיפהוגם עם לקוחות היא. לא “מה אפשר”, אלא “מה מתאים”.

האם נכון לרדוף אחרי כל טרנד? האם נכון לנצל כל פיסת דאטה ?והאם מותג שלא עוצר רגע לחשוב באמת בונה אמון?

בעידן שבו אפשר למדוד כמעט הכול, האומץ האמיתי הוא לא רק באופטימיזציה,אלא בקבלת החלטות שיש להן עומק, הקשר ואחריות.

אז מה תפקידנו כאנשי שיווק היום?

לא להיות מפעילי כלים.לא לרדוף אחרי הפלטפורמה הבאה. אלא להיות מי שמחברים בין טכנולוגיה, בני אדם מטרות ומשמעות.

כי בסוף,המדיות משתנות, האלגוריתמים משתפרים, אבל הצורך האנושי בהבנה, אמון וזהות נשאר.

וזו בדיוק הנקודה שבה פרסום הופך מטקטיקה לאסטרטגיה.